אני אנסה להסביר את עצמי שוב.
למה ברוך מרזל לא ראש ממשלה?
למה ברוך מרזל לא חבר כנסת?
כשיש בממשלה שר ממפלגה ימנית הוא מטה מעט את הממשלה לכיוון ימין, ככל שכוחם של המפלגות הימניות בממשלה גדל (ע''י בחירות דמוקרטיות לכנסת), כך הממשלה נוטה יותר ימינה.
אז נכון, ישראל ביתינו היא לא המפלגה הכי חזקה בכנסת, ונכון שליברמן צריך להתפשר...
השאלה היא למה?
למה ליברמן צריך להתפשר?
למה אין לו כוח פוליטי?
כי אין לו מספיק בוחרים...
למה אין לו מספיק בוחרים?
כי הוא רוסי? אולי
בגלל השמועה (לא יודע עם נכון או לא) שהוא קשור למאפיה? אולי
בגלל שהוא לא דתי והימין הישראלי מפולג, בגלל שחלק בוחרים מפד''ל, חלק בוחרים ש''ס, חלק לא בוחרים בכלל בגלל כי הם כבר מאוכזבים מהמדינה, וחלק שמים בקלפי פתק של מפלגה שכבר ידוע מראש שלא תיכנס לכנסת? אולי גם האיש הקטן צריך להתפשר לפעמים? אולי?
אולי פשוט עם ישראל לא כ''כ מעוניין במפלגה ימנית בשלטון?
בואו נוותר על האפשרות הראשונה והשנייה שמבוססים על גיזענות ועל שמועות (בהתאמה) ונדבר על השלישית והרביעית...
לאפשרות השלישית: אולי הימין צריך להתפשר על כמה דברים וכך להתאחד?
לאפשרות הרביעית: אולי אנחנו צריכים לעשות הפיכה שלטונית בכח הזרועה כדי שא''י תשאר שלנו?
השאלה היא האם כדי להגיע לשלטון כדאי לעשות פשרות מסויימות על עקרונות. אם המטרה שלנו היא להגיע לשלטון ולהיות עוד ביבי, או עוד ליברמן, או עוד שרון, כלומר פרוצה "פוליטית" ובובה של האליטות השמאלניות-בולשביקיות, - מיותרים בכלל כל הטרחה והמאמץ- כאלה יש לנו כבר בשלטון.
פייגלין ניסה לעשות "פשרות מסויימות" והצטרף לליכוד. מה זה נתן לו חוץ מאשר תוספת קולות לליכוד, והרי אנחנו יודעים שביבי יעשה בדיוק מה שאולמרט עושה כשהוא יהיה בשלטון? הממשלה ה"ימנית" לא תנטה ימינה ולא בטיח, תמיד -
תמיד היא תבצע את מדיניות השמאל מפני שהבג"צ והתשקורת וצמרת צה"ל וכל השאלטרים של המדינה בידי בעלי המאה והאינטרסים האישיים עם השייח'ים מהמדינות המוסלמיות הרוצות בהשמדתנו.
מי שמתחיל להתפשר לא יודע איפה הוא יגמור...
האפשרות החמישית- להפוך לתנועה המונית ולתפוס את הגה השלטון בלי להתפשר על עקרונות. העם אמנם שטוף-מוח אבל לא טיפש. אפשר לשקר למעט אנשים לאורך הרבה זמן ואפשר לשקר להרבה אנשים לאורך מעט זמן, אבל
אי-אפשר לשטות בהרבה אנשים, הרבה זמן. העם צמא לעקרונות, למי שיגיד לו את האמת
בלי להתפשר, בלי להבטיח X לפני הבחירות ולעשות בדיוק את ההיפך אחריהן, בלי שחיתויות, יושר!!! זה ה"קלף" שלנו, זה,
זה-זה!, זה הסיכוי היחיד!
ככל שהעם מואס יותר ב"פוליטיקאים", כך גדלים סיכויינו. פייגלין ומרזל- אנחנו אולי מסכימים עם הדיעות שלהם, אבל מי אמר שהם אסטרטגים טובים לתפיסת השלטון? חיים בן-פסח הוא הוכיח ומוכיח שאפשר להצליח מהרגע הראשון. חינוך, הפצה, פורומים בארץ ובחו"ל, סרטונים, גיוס כספים וכיו"ב- יש לו ולנו סיכוי ריאלי במרוצת הזמן. פייגלין, מרזל ושכמותו יצטרפו אלינו. ולהיפך- אלה שקצת סוטים מהדרך שלנו, שהיא דרך הישר,- שהם "יתפשרו" קצת על ה'עקרונות' שלהם כדי לחבור אלינו. זאת בעזרת ה' היא הדרך הישירה, היחידה, הריאלית, הנכונה שעל כולנו ללכת בה, בוטחים, צועדים קדימה ועם אמונה שלמה בקב"ה.