אתמול היתי באזכרה.7 שנים חלפו מאז ושום דבר לא השתנה,פגשתי את אחי אחרי שנה שלא ראיתי אותו! ודיברנו במשך השנה הזאת אולי רק פעם אחת! לא שאנחנו בברוגז או משהו אבל פשוט זה התוצאה שלנו שאנחנו לא מאוחדים ומלוכדים מאז שקרה המות.
היתה אזכרה מאוד מוזרה כי הינו רק אני 2 האחים שלי ואבא שלי לא הגיעו לא דוד ולא סבתא וגם מה שהכי לא מובן לי איך זה שאחותה לא מגיע לאזכרה כבר 6 שנים! ולא התענינתי למה
הבנתי שאבא שלי בקשר עם הדודה ושמעתי אותו מדבר עם אחי על זה שהדודה רצתה שנחתום על חלק בירושה של סבתא שלי ז"ל,היא סבתא,אמא של אמא נפטרה שנתים לפני אמא והיא לא השאירה ירושה אז נשאר החלק של העיזבון שלה בבית,ככה היה גם אמי ז"ל שלא השאירה ירושה ונשאר החלק של העיזבון בבית,וגם שמעתי שסבא שלי שגם אותו לא ראיתי כבר 6 שנים נמצא בבית אבות,לא יודע איפה אבל כבר כנראה שבגילו המבוגר קרוב ל-80 הוא כנראה ר"ל הולך למות שם,ככה שמעתי את אחי שואל את אבי,ועכשיו אני מבין למה לפני חודשיים כשנסעתי שם ראיתי בבית את כל החלונות סגורים ומוגפים
כמו כן אחי אמר לי את דעתו בנושא הזה שאבי חי עם הרוסיה הזאת שהיא מתחתנת איתו וחיה איתו עד היום רק בגלל אינטרסים וכנראה שלא בגלל האהבה,היא עושה את חלקה בבישול,ובנקיון הבית בקיצור הכל הולך בשיטת התן וקח,הם כבר 7 שנים ביחד! כמו כן אחי גילה לי שבאותו יום שהיתה מריבה בינו לבין הרוסיה הזאת שהיא סגרה לו את הדלת בפנים,שהוא דיבר עם אח של אבא כלומר עם הדוד והוא סיפר לי משהו שגם אני תארתי אותו ככה לעצמי הוא אמר לו שאבי תמיד היה דחוק ועזוב בחברה ולא הלך לו עם בנות ובגלל זה הוא מפחד לעזוב את הרוסיה,כי מפחיד אותו הלבד,ואפילו הוא עוד הוסיף שבגילו המבוגר(53) הוא עדין "דבוק" לאמא שלו וגם בגלל שקשה לו לבד,ועוד הוא הוסיף שגם בזה אני מסכים איתו שאבא הרבה אשם בהתפתחות הלא תקינה שלנו שהוא הזניח אותנו ולא התענין בנו,דבר שאני זוכר נכון מאוד ומסכים איתו! רק לא יודע מה קרה לו היום שאחי מספר לי שהוא עוזר לו בכסף ולי הוא לא עוזר אפילו בפרוטה,הוא מספר לי שהוא מממן לו חלק מן הלימודים שלו באוניברסיטה,והוא גם קנה לו אוטו חדש ב-21 אלף!
ואני שחי בלא הרבה כסף מביטוח לאומי ועוד קצת עבודה שמשלימה לי את זה לא רואה גרוש
אני מקוה לסיום שמי יתן והשי"ת יעזור למשפחה שלנו להתלכד מחדש ובעז"ה תעיף משם את הרוסיה הזאת,אני מקוה שזה בסדר ששיפתי אתכם בחיי המשפחה שלי פשוט רציתי שתדעו כמה כואב לי מהמצב הזה