עמלק ואויבי ישראל > המאבק על ארץ ישראל
האמת על ה "פלשתינאים"
דוקא_כך:
ב-31 במרץ 1977, בראיון עם העיתון ההולנדי דאגבלאד דה וארדיפינג טרווב, חבר במועצת ההנהגה של אש"ף בשם זאהיר מוח'סיין אמר:
לא קיים עם "פלשתינאי". היצירה של "האומה הפלשתינאית" היא אך ורק אמצעי להמשך המאבק נגד מדינת ישראל ולמען השגת אחדות ערבית. למעשה כיום אין שום הבדל בין ירדנים, "פלשתינאים", סורים ולבנונים. אך ורק מסיבות פוליטיות וטאקטיות אנחנו מדברים כיום על קיומה של אומה "פלשתינאית" מפני שאינטרסים לאומיים ערביים דורשים הצגת קיומו הנפרד של "עם פלשתינאי" כדי להתנגד לציונות. מסיבות טאקטיות, ירדן, שהיא מדינה ריבונית בעלת גבולות מוגדרים, אינה יכולה לטעון לבעלות על חיפה ויפו, בעוד שאני כ"פלשתינאי" כמובן שיכול לדרוש את חיפה, יפו, באר-שבע וירושלים. למרות זאת, ברגע שבו נחזיר לבעלותנו את כל "פלסטין", לא נחכה אפילו דקה בשביל לאחד את "פלסטין" וירדן.
75% מה"ירדנים" הם "פלשתינאים". בית המלוכה ההאשמי משקשק מפחד מאז שהם ארגנו לאש"ף את "ספטמבר השחור" ב-1970, כי הם יודעים שהמוסלמים עדיין לא ויתרו על החלום של הפלת כל המנהיגים הצבועים שלהם ואיחוד כל הערבים תחת דגל האיסלם.
המקור באנגלית:
In a March 31, 1977 interview with the Amsterdam-based newspaper Dagblad de Verdieping Trouw, PLO executive committee member Zahir Muhse’in said:
The Palestinian people does not exist. The creation of a Palestinian state is only a means for continuing our struggle against the state of Israel for our Arab unity. In reality today there is no difference between Jordanians, Palestinians, Syrians and Lebanese. Only for political and tactical reasons do we speak today about the existence of a Palestinian people, since Arab national interests demand that we posit the existence of a distinct ‘Palestinian people’ to oppose Zionism. For tactical reasons, Jordan, which is a sovereign state with defined borders, cannot raise claims to Haifa and Jaffa, while as a Palestinian, I can undoubtedly demand Haifa, Jaffa, Beer-Sheva and Jerusalem. However, the moment we reclaim our right to all of Palestine, we will not wait even a minute to unite Palestine and Jordan.
״הרכב האוכלוסין תחת שלטון המנדט (1918 – 1948 )
האוכלוסייה הערבית גדלה בין 1870 – 1947 ב- 270%. במצרים, בעלת הריבוי הטבעי הגבוה ביותר בארצות ערב היה הריבוי הטבעי כ- 105% . כלומר, מדובר בהגירה.
ההגירה המסיבית הייתה תוצאה של הפיתוח הכלכלי והמודרניזציה בעקבות ההגירה היהודית. המהגרים הערבים הגיעו בחיפוש אחר פרנסה.
עדויות על הגירה ערבית לארץ בתקופת המנדט
תואפיק ביי אל- חוראני, המושל הסורי של החורן אמר ב- 1934 ש"למעלה מ- 30,000 סורים פלשו לפלסטינה תוך חודשים ספורים".
וינסטון צ'רציל, אמר ב- 22.5.1939, שההגירה הערבית בתקופת המנדט לארץ הייתה כה גדולה ש"מניינם גדל למעלה מכל שיעור שבו יכלה אפילו יהדות העולם כולו להגדיל בה את מנין היהודים".
פרנקלין דלנו רוזבלט, נשיא ארה"ב אמר ב- 17.5.1939 ש"הגירת הערבים לפלשתינה מאז 1921 עלתה במידה רבה על הגירת היהודים בכל התקופה האחרונה".
עפ"י מפקד האוכלוסין הבריטי ב- 1931 היו המוסלמים בארץ לאו דוקא ערבים, אם לשפוט עפ"י הלשון בה דיברו שהייתה: אפגנית, אלבנית, ערבית, בוסנית, צ'רקסית, כורדית, פרסית, סודאנית, תורכית ועוד..
פרופ' משה ברוור , גיאוגרף בעל שם עולמי פירסם ב- 1975 מאמר בשם :"ההגירה כגורם בגידול הכפר הערבי בא"י", בו דווח על סקר שערך בין השנים 1968 – 1978 בלמעלה מ- 200 ישובים ערביים בתוך מדינת ישראל. מסקנת המחקר הייתה שרובם המכריע של הערבים הגיעו בשנות ה- 1930. הוא מצא כפרים שתושביהם הגיעו ממצרים, סוריה, לבנון, עבה"י ותימן . למשל, בכפרים ג'וליס, יבנה, קסטינה, בית דגן, ג'ולג'יה, יאזור, יהודיה, צפוריה ועוד.. רוב הערבים הגיעו ממצרים.
הגירת פועלים ממצרים לארץ בתקופת המנדט
פרופ' משה ברוור, התבסס במחקרו על ההגירה המצרית על סקר של כפרים ערביים, במישור החוף הדרומי והמרכזי, שהוא השתתף בהכנתו, של ממשלת המנדט, שכלל ראיונות שנערכו עם מוכתרי הכפרים בתקופת המנדט. המחקר עוסק בהגירה של פועלים ממצרים בתקופת המנדט הבריטי והשתקעותם בעיקר במישור החוף. למישור החוף הגיעו גם מהגרים מארצות נוספות, אך מאמר זה מתרכז בהגירה המצרית.
עפ"י מחקר זה החלה הגירה ממצרים לארץ יחד עם הצבא הבריטי שכבש את הארץ ב- 1917- 1918 והיא נמשכה עד אמצע שנות ה- 40 , כלומר תקופת מלחה"ע השנייה. הפועלים המצרים עבדו בשירות הצבא הבריטי והמשיכו עמו ממצרים לארץ. ההגירה
ממשלת המנדט ערכה ב- 1941 סקר במספר כפרים בהשתתפותו של פרופ' ברוור. החוקרים ראיינו את המוכתרים של הכפרים והם אישרו שחסרי הקרקעות המתגוררים בכפרם הם מהגרים ממצרים שהשתקעו בכפר. המוכתר לשעבר של ייבנה, שברח לעזה ב- 1948 , העיד בראיון עמו בעזה, שב"כפרו ישבו מצרים רבים שהתיישבו בייבנה בימי האנגלים".
בין השנים 1922- 1944 גדלה אוכלוסיית בית דג'ן ב- 127% , אוכלוסיית יאזור גדלה ב- 214% , אוכלוסיית סאלמה גדלה ב- 476% , אוכלוסיית ייבנה גדלה ב- 203% , אוכלוסיית קוביבה (ע"י רחובות), גדלה ב- 211% , בפג'ה הגיע גידול האוכלוסין ל- 630% ובסאוואלמה הגיע הגידול לשיא של % 1,040 . וכך בשאר כפרי החוף הדרומי והמרכזי.
גידול האוכלוסין בכפרים במישור החוף הדרומי והמרכזי אינו ניתן להסבר ע"י הריבוי הטבעי, לאור שיעורי תמותת הילדים, תוחלת החיים והעדר שירותי בריאות בכפרים הערביים. המהגרים המצריים היו מקור חשוב לגידול האוכלוסין בכפרים אלה. פרופ' ברוור הגיע למסקנה שלפחות 1/3 מהגידול במספר התושבים בכפרים אלה נבע מההגירה ממצרים.
פרופ' ברוור הפריך את הטענה שגידול האוכלוסין בכפרים של אזור החוף נבע מריבוי טבעי ע"י השוואה בין נתוני הריבוי הטבעי בכפרים ערביים במחוז ג'נין שהיה כולו ערבי. בכפרי האזור נע גידול האוכלוסין בין 50% ל- 80%, בין השנים 1922- 1944 . באזור זה הייתה תנועת אוכלוסין מועטת ומספר העוזבים היה קרוב למספר המהגרים. המסקנה- באזור זה נבע הגידול מריבוי טבעי והשיעור הממוצע של הריבוי הטבעי הוא 70% ולא בין 119% ל- 1,040% , כפי שמתברר מנתוני גידול האוכלוסין בכפרי מישור החוף. כמו כן, נבדקו, לשם השוואה, שיעורי גידול האוכלוסין באזור שכם ורמאללה והתוצאות היו דומות לאלה שבאזור ג'נין. נערכו גם השוואות עם היקף הריבוי הטבעי בסוריה ולבנון.
במסגרת המחקר נבדקה גם האפשרות שכפרי אזור מישור החוף גדלו כתוצאה מהגירה פנימית של ערבים שעזבו את כפריהם בגליל ובשומרון והשתקעו באזור החוף היכן שאפשרויות התעסוקה היו טובים יותר. אבל, בבדיקה התברר שמאזור השומרון הייתה הגירה לחו"ל, לערים ירושלים, חיפה ויפו אך לא לכפרי מישור החוף. רק מעטים עברו לכפרי אזור החוף.
המזרחן ד"ר שלמה אריה בן אלקנה סקר למעלה מ- 800 כפרים ערביים בא"י המערבית בין השנים 1943- 1947 והגיע למסקנה שרוב התושבים הם מהגרים דור ראשון. למשל, הכפר אום אל פאחם היה מורכב ב- 1943 מ- 1,400 תושבים ממוצא מצרי, כ- 900 מחצי האי ערב ו- 500 מעבר הירדן המזרחי. בסה"כ – 2,800 תושבים.
עפ"י מפקד האוכלוסין הבריטי ב- 1922 היו בארץ 820,000 תושבים. 82,000 מתוכם היו יהודים, וכ- 740,000 נוצרים ומוסלמים. ב- 1945 היו, עפ"י נתונים רשמיים בארץ 600,000 יהודים וכ- 1,200,000 ערבים. סה"כ:1,800,000 .
בין 1917 ל- 1945 נוספו לארץ כ- 1,100,000 תושבים. 1/3 מתוכם היו יהודים והשאר ערבים. רובם הגיעו בין 1922 – 1945 . הערבים נכנסו לארץ באופן בלתי חוקי בדרכי היבשה בעוד שהיהודים הגיעו בדרך הים, חלקם אופן חוקי וחלקם באופן בלתי חוקי, לאחר שממשלת המנדט הטילה הגבלות על העלייה היהודית לארץ.
הגידול העצום באוכלוסייה הערבית אינו יכול להיות מוסבר בריבוי טבעי. הסיבה:
תמותת התינוקות הייתה גבוהה ותוחלת חיים הייתה נמוכה. הארץ הייתה מוכת קדחת ודיזנטריה שגרמו לתמותה גבוהה בשל מחלות. גם מצבה הכלכלי של האוכלוסייה הערבית היה ירוד. רק תחת השלטון הישראלי החלה ירידה בתמותת תינוקות, עלייה בתוחלת החיים וברמת החיים וההשכלה של האוכלוסייה הערבית.
לסיכום:
בין המאה ה- 17 ל- 19 הייתה ירידה משמעותית באוכלוסיית הארץ, בשל העדר ביטחון ובשל המצב הכלכלי. מדיווחים של תיירים שביקרו בארץ ומצאוה שוממה. רוב התושבים הערבים בארץ ערב קום המדינה היו מהגרים דור ראשון או שני. הם הגיעו בהגירה מסיבית ממצרים, סוריה, לבנון, חצי האי ערב ועבר הירדן, משלהי המאה ה- 19 עד אמצע המאה ה- 20 .
האוכלוסייה הערבית גדלה בין 1870 – 1947 ב- 270%. במצרים, בעלת הריבוי הטבעי הגבוה ביותר בארצות ערב היה הריבוי הטבעי כ- 105%. כלומר, מדובר בהגירה. ״
הספר "מאז ומקדם" (של ג'ואן פיטרס) שמפריך את כל עניין ה"פליטים פלסטינים":
http://www.kr8.co.il/BRPortalStorage/a/81/26/44-ugdRAfHtSc.pdf
כמה פליטים יש?
על אף שהפליטים הפלסטינים היוו רק אחוז אחד של כלל הפליטים בעולם בשנת 1949, הם הפליטים היחידים שעבורם הוקמה סוכנות מיוחדת באו”ם, הפועלת במקביל לנציבות האו”ם לפליטים (UNHRC) האחראית על כל שאר הפליטים בעולם. לכפילות המוסדית הבלתי-מוצדקת הזאת ישנן השלכות מרחיקות לכת, מכיוון ששני המוסדות מגדירים את המושג “פליט” בצורה שונה. עבור נציבות האו”ם לפליטים, פליטי הוא מי שגורש מארצו, אך עבור אונר”א הגדרה זו חלה גם על צאצאיהם של הפליטים. בגלל שתי ההגדרות השונות האלו, מספר הפליטים הכללי בעולם ירד מ-60 מיליון בשנת 1948 ל-15 מיליון היום, ואילו מספר ה”פליטים” הפלסטינים עלה מ-600,000 ל-5 מיליון באותו זמן.
המשמעות האמיתית של החלטה 194 היא שהפליטים האמיתיים של 1948, בין אם הם ערבים או יהודים, יכולים לחזור לבתיהם או צריכים לקבל פיצוי. אם כך, לא תהיה בעיה לישראל לקבל 50,000 פליטים פלסטינים קשישים, ולא תהיה בעיה לפליטים היהודים לקבל פיצויים כספיים ממצרים, מלוב, ומעיראק. על כן, על ישראל להודיע כי היא מוכנה להיענות לדרישתו של עבאס לגבי יישום של החלטה 194, וזאת אך ורק על מנת לחשוף את השקר הגדול לגבי שאלת הפליטים הפלסטינים.
הצהרה רטורית כזו תהיה הזדמנות להוכיח שיש 50,000 פליטים פלסטיניים ולא 5 מיליון, ושלמספר דומה של פליטים יהודים מגיע פיצוי כספי ממדינות ערב.
לחזור לדבר על האמת
החלטת האו”ם המחייבת לגבי הפליטים היא החלטה 242 של מועצת הביטחון, הקוראת “לפיתרון צודק של בעיית הפליטים”. וכפי שהסביר ארתור גולדברג, שגריר ארה”ב באו”ם בזמן ניסוח ההחלטה: “החלטה 242 מתייחסת לפליטים ערבים ויהודים, כאשר נוצרה כמות דומה של פליטים בשני הצדדים”. אך פיתרון לבעיית הפליטים לא עניינה את המנהיגים הערבים בעבר ולא מעניינת אותם היום. הצהרתו של ראלף גרוואי, מנכ”ל אונר”א לשעבר, לא התיישנה מאז שנאמרה בשנת 1957: “מדינות ערב לא רוצות לפתור את בעיית הפליטים. הן רוצות להשאיר את הפצע פתוח, כנשק נגד ישראל. לא אכפת להם מגורל הפליטים”.
http://mida.org.il/?p=19317
עוד בנושא:
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,18874.0.html
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,30869.0.html
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,30977.0.html
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,5204.0.html
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,29006.0.html
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,13358.0.html
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,35171.0.html
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,29457.0.html
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,35409.0.html
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,37242.0.html
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,30376.0.html
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,29628.0.html
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,37559.0.html
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,37625.0.html
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,38680.0.html
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,38800.0.html
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,39162.0.html
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,40189.0.html
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,40215.0.html
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,39873.0.html
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,40501.0.html
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,40558.0.html
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,41341.0.html
http://www.faz.co.il/story_4457http://www.faz.co.il/story_6530
http://www.mideast.co.il/p-2_a-257/
http://www.faz.co.il/story_2469
http://www.faz.co.il/story_6640
http://www.faz.co.il/story_5331
http://www.faz.co.il/story_5332
http://www.faz.co.il/story_5335
http://www.faz.co.il/story_6535
http://www.e-mago.co.il/Editor/history-2787.htm
http://www.e-mago.co.il/Editor/actual-3317.htm
http://www.e-mago.co.il/Editor/history-2866.htm
http://www.e-mago.co.il/item-308.htm
http://www.e-mago.co.il/Editor/history-3190.htm
http://www.e-mago.co.il/Editor/actual-3201.htm
liorso:
עדות מצוינת... לפחות בזה הטרוריסט הזה צודק ב100%
Eternal:
אם אתם רוצים לקרוא עוד על הנושא:
http://www.imninalu.net/myths-pals.htm
ליעד:
כל הכבוד שמביאים עדות כזאת בפורום
zelhar:
אבל ערבים תמיד משקרים לכן אל תפלו למלכודת הזו של הסקת מסקנות חד משמעיות על סמך דברים שהם אומרים.
אני לא חושב שניתן לא הוכיח שאין עם פלשתינאי, למעשה יש כזה עם, ולו רק משום שכמה מליונים ערבים מזדהים (כנראה באמת מזדהים) ככאלה.
אפשר לטעון בצדק ש-
1. לא היה עם כזה לפני 1948 (לא היו אנשים שהזדהו כפלישתים...)
2. ירדן היא מדינה פלשתינאית, היא חלק מ'פלשתין' העותמנית וגם של ראשית. הבריטים גזרו אותה ב1922, וכנראה עשו זאת תוך הפרת 'החוק הבינ"ל'.
3. ישראל היא המולדת שלנו מדורי דורות, לכן אם הם מחפשים לעצמם 'מולדת היסטורית', שימציאו את עצמם במקום אחר.
תפריט
[0] אינדקס הודעות
[#] עמוד הבא
עבור לתצוגת גירסה מלאה