שוב ושוב אנחנו שומעים בתקשורת על פעילי ימין קיצוני, לפעמים מדובר במעורבות במחאות, או בחשדות כאלו ואחרות.
אבל האם באמת מדובר בפעילי ימין קיצוני? לא!
במי מדובר? בדרך כלל הכינוי הזה מיוחס לזוג אנשים: ברוך מרזל & איתמר בן גביר.
חוץ מהשניים האלו אין עוד "פעילי ימין קיצוני".
וכמובן שהשניים הללו אינם ימין קיצוני, אלא בעצמם אנשים העובדים בשכר.
קרי קיים תשלום על הפגנות שהם עושים.
וגם בפועלם המעשי הם אינם נחשבים פעילי ימין קיצוני במונחים עולמיים שעליהם תיכף אכתוב.
האם זהו המצב שאליו הגיעה ישראל ?
שהיחידים שמראים נוכחות אלו שניים שבעצם עושים זאת בכסף ?
ואל תשקרו לעצמכם, כי אותם ארגונים שעולים לחומש, ועושים צעדות פה ושם לבניית מאחזים,
אלו לא פעילי ימין קיצוני.
עכשיו, מהו ימין קיצוני במונחים עולמיים ?
בדרך-כלל, המדובר בארגונים צבאיים, דוגמת האצ"ל והלח"י דאז.
ימין קיצוני בגרמניה, באוסטריה, או בכל מקום אחר באירופה וגם בארה"ב,
כולל רבבות לוחמים חמושים בנשק המוכנים להילחם למען ארצם.
בישראל זה לא קיים וראינו שזה לא קיים בתקופת סילוק היהודים בתקופת שרון בשנת 2005.
כאמור בכותרת, אין בישראל ימין קיצוני.
יש בישראל ארגוני ערב רב שיוזמים נסיעות לעבר המחסומים ובהם הם משליכים ביצים ואבנים על חיילי צה"ל.
אין שמאל בישראל - יש ערב רב. גיס חמישי, אוייב פנימי, מר ביותר.
אלו הם דבריי, אותם אני רוצה להעלות כאן לדיון פנימי, ומה הסיבות שהובילו למצב הזה, את העם בישראל.
וכמובן האם המצב הזה בעל פיתרון, אם כן מהו הפיתרון.
