החדית' הוא אוסף של הלכות אגדות וסיפורים אשר קשורים ברב המקרים למוחמד. החדית'ים עברו בעל-פה מאדם לאדם, עד שהועלו על הכתב. בתחילת כל חדית' כתוב רשימה ארוכה של אנשים אשר סיפרו אחד לשני את הסיפור שכתוב בו.
אפשר לראות בחדית'ים שהאיסלאם משייך לעצמו דמויות מן היהדות והנצרות.
דוגמאות לחדית'ים
החדית' הבא מייחס הוא דוגמא טובה מאוד בה מייחס האיסלאם לעצמו את משה רביינו.
מפי בנו של עבאס, יתרצה אללה משניהם, שאמר: הנביא (מוחמד), עליו התפילה והשלום, הגיע לאל-מדינה וראה את היהודים צמים בעשוראא (יום בשנה שבו המוסלמים השעים נוהגים לפצוע את ראשם בעזרת סיכנים כהבל על מות של חוסיין, נכדו של מוחמד). אמר: 'מה זאת?' אמרו: 'יום של חסד שבו הציל אללה את משה ובני ישראל מאויביהם. לפיכך צם בו משה.' אמר, (מוחמד) עליו התפילה והשלום: 'אני קרוב למשה יותר מכם (היהודים)', ולפיכך צם בו וציווה לצום בו. וכך מוסכם.
חדית' אחר מייחס את אברהם לאיסלאם
אמר אבן השאם: סיפרו לי כמה אנשים חכמים, ששליח אללה (מוחמד), תפילת אללה עליו וברכתו, נכנס אל הבית (הכעבה) ביום הכיבוש, וראה בו את תמונות המלאכים ואחרות. הוא ראה את אברהם, עליו השלום, מצוייר, כשבידו החיצים, שבאמצעותם הוא מבקש לדעת את גורלו, ואמר: אללה יהרוג אותם, עשו את אבינו מבקש לדעת את גורלו באמצעות החיצים. מה הקשר בין אברהם והחיצים? אברהם לא היה יהודי ולא נוצרי, אלא מונותיאיסט מוסלמי, והוא לא היה מבין הכופרים. אח"כ ציווה לגבי כל התמונות ההן, והן הושמדו.
ישנו חדית' אפילו יותר קיצוני אשר אומר כי אברהם בנה את הכעבה (על פי האסלאם דבר ראשון בנה אדם את הכעבה. לאחר המבול, בימי נח, בנה אברהם את הכעבה) וכן את שאר הנביאים היהודים הוא מציג כמוסלמים
כאשר הגיע ישמעאל לגיל 30, ואברהם אז בן 100, ציווה אללה יתעלה על אברהם: בְּנה לי בית! אמר אברהם: ריבוני, היכן אבנה אותו? ציווה עליו אללה: לך בעקבות השכינה (שהיא רוח בעלת פנים ושתי כנפיים), וכך הגיעו למכה.
ירד ישמעאל למקום הבית, אשר הכין אללה יתעלה לאברהם. מקום הבית הוא גבעה אדומה, המשקיפה על סביבותיה. חפרו אברהם וישמעאל - תפילת אללה עליהם וברכתו - את יסודות הבית, כשהם מתכוונים [להגיע] ליסודות הראשונים של אדם, ומצאו סלע, שרק 30 איש יכולים לשאתו. חפרו עד שהגיעו ליסודות אדם (עליו השלום)... וישמעאל החל להביא את האבנים, ואברהם - לבנות.
אמר אבו ג'הם: לאחר סיימוֹ לבנות, צֻווה אברהם לקרוא לאנשים לתפילה באמצעות העלייה לרגל, ואמר: ריבוני, מה יעביר קולי? אמר אללה ירומם ויתעלה: קרא להם לתפילה, וההודעה [מוטלת] עלי. עלה [אברהם] אל המקום, והמקום התרומם עימו עד שהיה ההר הגבוה ביותר. קרא [אברהם], הכניס את שתי אצבעותיו באוזניו והִפנה פניו מזרחה ומערבה באומרו: אנשים, אתם צֻוויתם לעלות לרגל אל הבית המובחר, ולכן ענו לריבונכם ירומם ויתעלה! השיבו לו אלה שתחת שבעת הימים וממזרח וממערב: "לפקודתך, אללה, לפקודתך" ("נעשה ונשמע").
כאשר סיים אברהם את העלייה לרגל, הלך לביתו באלשאם, ונהג לעלות לרגל אל הבית כל שנה. שרה עלתה אליו לרגל, יצחק, יעקב, בני יעקב [אבות השבטים], הנביאים וכן הלאה, ו[גם] משה בן עמראן עלה אליו לרגל.
הם אפילו מייחסים בחדית'ים את אדם לאיסלאם
מפי אבן עבאס, שאמר: כאשר הוריד אללה יתעלה את אדם לארץ מגן העדן, היה ראשו בשמים ורגליו על הארץ, והוא כמו חוג (גלגל) השמים. הנמיך אותו אללה, יתעלה ויתהלל, עד לגובה של 60 אמה, ואז אמר [אדם]: ריבון העולמים, מה קרה לי שאיני שומע את קולות המלאכים ואיני מרגיש אותם? אמר: [זה בגלל] חטאיך, אדם. אבל לֵך ובנה לי בית, ערוך הקפות סביבו, והזכר את שמי בתפילה סביבו (אמור الله أَكْبَر), כפי שראית, שהמלאכים עושים סביב כיסאי. ניגש אדם, עליו השלום, עד שהגיע למכה, ואז בנה את הכעבה.
כמו שחיים בן פסח אמר, החדית' מחלק את העולם לדאר אלאיסלאם (=בית האיסלאם) ודאר אלחרב (=בית המלחמה, ולא בית החרב). דאר האלאיסלאם הם שטחים אשר נמצאים תחת שליטה מוסלמים, לעומת דאר אלחרב. על פי החדית' כל דאר אלחרב חייבים להפוך לדאר אלאיסלאם. התושבים אשר יגורו בדאר אלאיסלאם ואינם יהודים יחוייבו לשלם מס גולגלת אם לא יסכימו להתאסלם.
