בס"ד
מזוז צריך לזוז/ מאת מיכאל קליינר
ביום בו העזה נשיאת בית המשפט העליון, הגברת בייניש, האמורה להיות סמל הריסון והאיפוק, לרמוז לגזירה שווה בין שר המשפטים, חתן פרס ישראל, פרופסור דניאל פרידמן, לבין ה"מסיתים" שהובילו, לדבריה, לרצח רבין - אפשר וצריך היה לצפות שהיועץ המשפטי לממשלה, ייצא להגנת השר שלו ויגנה את התלהמותה הבלתי ראויה. במקום זה הוא מנסה להתחרות בה .
מותר ליועץ המשפטי לממשלה להתנגד להצעת שר המשפטים להקים ועדת חקירה ממשלתית לבדיקת האזנות הסתר לשר רמון. השאלה היא, האם לולא הרצון לרצות את בייניש, היה מזוז מוצא לנכון לקפוץ בראש בנושא שהוא מעורב בו, לא רק כראש מערכת שיצאה מדעתה וגם סרחה לכאורה, אלא כמי שאישית דחף וקידם את החקירה המפוקפקת הזו. השאלה אם בהעדר מטען רגשי חריג המעוות את שיקול דעתו, לא היה מזוז ממתין עד ישיבת הממשלה כדי לנמק את התנגדותו לועדת החקירה.
פקיד ממשלתי, בכיר ככל שיהיה, שמתגולל על השר הממונה עליו בלשון מופקרת - חייב ללכת. מותר למזוז לחלוק על פרידמן, מותר לו להתווכח איתו ומותר לו אפילו לבקר אותו בנימוס. מה שאסור לו, זה להדביק לו סטיגמה מכלילה. משפט כמו "פרידמן יצא למסע נקם נגד מערכת המשפט", הוא משפט שאינו ראוי לעובד ציבור , גם לו היה בו שמץ אמת. אבל אין בו. הוא בדיוק נועד כדי לטשטש את האמת: פרידמן הוא איש אמיץ שמתייצב מול מערכת דורסנית המאיימת על הדמוקרטיה בישראל, ושלעומתה אפילו החצר של הרב עובדיה נראית כמבצר של ליברליזם ופלורליזם.
מערכת המשפט בישראל מנסה ליישם את המודל התורכי של מערכת אליטיסטית שמציבה את עצמה כערכאת עירעור מעל רצון העם ונבחריו, ואינה בוררת באמצעים כדי לסלק מדרכה את מי שמתנגד לה, כפי שלמדו על בשרם שרי משפטים שסרבו לכוף את ראשם ו"ללכת בתלם". אם פרידמן יכשל, הפרדת הרשויות בישראל תחדל להתקיים, והרשויות המבצעת והמחוקקת בישראל יהפכו להיות רלוונטיות כמו הממשלה והפרלמנט הירדניים. הם מחוקקים, הם מקבלים החלטות, אבל מישהו אחר קובע בסוף. בירדן זהו המלך עבדאללה.
מה שפרידמן מציע, בצדק, זה לחקור פרשיה חמורה המאיימת על שלטון החוק: האזינו לשר בניגוד לחוק, קצינה דתיה נאלצה לחלל שבת כדי להפחיד חיילת בתואנות שווא ולהביא אותה להגיש, בניגוד לרצונה, תלונה נגד שר בישראל, חוקרי משטרה נשלחו לחו"ל על חשבון משלם המיסים כדי לגבות עדויות בשעה שמשאבים כספיים נדרשים לטפל בגל הפשיעה הגואה בישראל, ואם לא די בכך, יצאו היועץ המשפטי ונשיאת העליון בהכרזות פומביות על חשיבות המאבק בעבירות מין קלות כחמורות, ערב הכרעת הדין.
את ההמלצה לקיום ועדת חקירה בפרשת האזנות הסתר הבלתי חוקיות לכאורה לשר רמון גיבשו נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, ורדי זיילר,וועדת החוקה של הכנסת בהחלטה פה אחד- ולא דניאל פרידמן. ומה יש למזוז לומר להגנתו בהקשר זה? אולמרט חבר של רמון ולכן לא ראוי שהממשלה תמנה ועדה כזו. על זה נאמר "טול קורה מבין עיניך". ואני אומר: על מזוז לזוז.
