"הבלגה! גם בשנות ה-30 הבלגנו ובכל מקרה יהודים נהרגו"(הרב כהנא הי"ד באחד מכנסיו).
האויב האיראני המשתחצן, הקם לכלותנו משקשק מפחד מפני האימתנות היהודית שהופגנה לאחרונה בתמרון 100 המטוסים של חיה"א בים האגאי.
הזד החומד לכלות את היהודי מארצו, מפחד עד שד עצמותיו, ולאחרונה מנסה הוא להראות חוזק דרך איומים, תרגילים מאולתרים ושיגורי טילים מסוג "שיהאב", אך הזד מפחד הוא מזרוע קודשו! ואנחנו, אנחנו מבליגים! האויב מפחד מפני תקיפה ישראלית(אם תהיה) בארצו ואנחנו לא שמים אפילו לב לזה.
קומה ה' ויפוצו אויביך, כי חזק כוחך, אל רחום וחנון אל תתיר בשרנו כצבאות וכאילות השדה, כי חיות הפרא מבקשות טרף וחשכו עינינו מפני צרה, פתיתני ואפת ואלך שבי אחריך במדבר, בארץ לא זרועה, ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו.
בעזרת ה', האויב יכרע לפנינו ברך כשנכרית את זרעו עד עולם.
לא סתם נכתב השיר מעוז צור:
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.
תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.
אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ:
ה' הוא יעשה טבח בצר(האויב) המנבח(הנובח), האויב הוא כלב שנובח ולא נושך, וכשבא בעלו הוא נס מפניו.
