מנהיגות יהודית - עדכון שבועי - ז' תמוז תשס"ח

[דוקא_כך]

בס"ד

חברים יקרים – ה' עמכם!

הֶן-עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד-יֹאכַל טֶרֶף וְדַם-חֲלָלִים יִשְׁתֶּה – (במדבר – 'בלק'. כג.כד).

אז מי "שותה" פה את דמו של מי? דמו של מי כאן הפקר, ובפני מי מתנצל ה BBC  על כך ששידר -  'רחמנא לצלן' -  את תמונות הירי במחבל על הטרקטור?

כמה מנותק מן המציאות נראה היום הפסוק הזה. כל רקטה שגרתית על שדרות הופכת את דמם של היהודים – כולם -  למיץ פטל. את ערמות הגוויות היהודיות במחנות שהאנגלים והאמריקנים סירבו להפציץ – את זה הם משדרים בלי שום בעיה. גם אנחנו אוהבים לקחת אותם ל 'יד- ושם' ולהראות להם את תמונות הירי ביהודים העירומים. כי זו הסיטואציה היחידה שבה הם אוהבים אותנו. ואנחנו מאוד מאוד רוצים להיות נאהבים על ידם. נאהבים – גם אם התמורה לאהבה הזו הן תמונות היהודים העירומים בפתח הבור. הישראלי מוכר שם – ב 'יד ושם', את כבודה של הסבתא שלו, כדי לזכות בלגיטימציה מהגוי. וגם כדי לומר שזו בעצם לא הסבתא שלי – אני הפכתי לישראלי...

אבל הערבי לא מבקש את אהבתם – הוא מבקש את כבודו ואת פחדם. הוא מאוד בריא – הערבי הזה, זה משפיל כשרואים כיצד יורים לאחי בראש כמו שמחסלים פרעוש. אז ה BBC  ממהר להתנצל, סליחה שנתנו לרגע למציאות הפוכה, למציאות שבה היהודי שותה את דמנו  – לפרוץ אל המרקע.

אם חלילה וחס לא נמהר ונקים לישראל מנהיגות יהודית –  ישתו הערבים את דמנו עד הטיפה האחרונה – וללא כל התנגדות. השוטר שלא מסוגל לירות במחבל על הטרקטור, הוא האילוסטרציה לשמשון הישראלי שמחלפותיו נגזרו ועיניו עוקרו בהכנה המנטאלית לגירוש בגוש קטיף, וכמובן בביצוע המושלם. הם כבר מבינים שהשוטרת הרועדת עם האקדח, לא מסוגלת לירות. יותר משאני מפחד ממלחמה, אני מפחד שלערבים כלל לא יהיה בה צורך. כשיסיימו אספסוף תרפ"ט וחוגגי לינץ' רמאללה - לשתות את דם היהודים שויתרו על כבודם למען "השלום" והניחו את נשקם המתוחכם - מפחד הפרקליטות ובתי המשפט.

"הֶן-עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא..." כן זה נכון וזה יקרה.  אבל כדי שזה יקרה צריך מנהיגות אחרת, מנהיגות שאינה מחפשת את אהבת גויי הארצות, אינה מחפשת לגיטימציה בקרב העשירון הנאור, מנהיגות כמו זו של החייל מהגג בכפר דרום, החייל שגיוסו עוכב במשך שנתיים כשהבהיר מי אצלו המפקד העליון – החייל שהיום נותר היחיד המסוגל לקום כלביא להתנשא כארי, ולשתות דם חללים.

במזה"ת – אומר הפתגם – ישנן שתי אפשרויות, או שאתה מסב לסעודה, או שאתה חלק מהתפריט..., האם אתה או את הקוראים עכשיו את השורות הללו ומבינים את האמת שבהם,החלטתם באיזה צד של השולחן אתם יושבים?

יש היום רק גורם אחד במציאות החותר ללא לאות ומתקדם כל העת אל עבר השגת המטרה הזו – אל הקמת מנהיגות יהודית למדינת ישראל.

כמה השקעתם באופן אישי בכדי לייצר לנו מנהיגות שתפסיק למזוג להם את דמנו? הדרך לעשות זאת כבר נוצרה, הכלים קיימים, אתם מוזמנים לבוא ולעשות בהם שימוש כדי להציל את עצמכם, משפחתכם ומדינתכם.

זכינו השנה בקיץ שקט. אין בחירות, אין פריימריס, הנוער בחופשה – יש זמן. אסור לנו לבזבז את הזמן הזה. יש הרבה עבודה לקראת האתגרים הצפויים לנו בקרוב. אנו זקוקים לכם עכשיו, בהתנדבות לפעילות ובתרומה כספית – התקשרו עכשיו – 09-7929046

שבת שלום
משה פייגלין