בזמנו פעלה המחתרת היהודית שזכתה לתמיכת גדול דורנו הרב כהנא זצ"ל.
המחתרת היהודית היתה מחתרת רצינית שאנשיה היו חובשי כיפות סרוגות,דתיים מתנחלים וקצינים בצבא במילואים,רבי סרן ומומחים בשימוש בחומרי נפץ תיקניים כי הם שירתו בהנדסה קרבית.
למחתרת היו שתי מטרות עיקריות:אחת עליה הסכימו כולם:התנקשות בראשי הערים ביהודה ובשומרון שהיו חלק מהועדה הערבית המכוונת ועמדו מאחורי פיגועי טרור.מטרה זו הושגה בהצלחה וראשי הערים חוסלו,התפוצצו,התעוורו,הגיעו לכיסא גלגלים,איבדו ידיים ורגליים.
מטרה שניה חשובה ואסטרטגית שאותה הוביל יהודה עציון:הורדת המסגדים בהר הבית.כאן היו חילוקי דעות וחגי סגל(זה מערוץ 7)פשוט סירב ועוד אנשים לא השתתפו ולא הובאו בסוד העניין כי הבעיה היתה הכשרת הלבבות כי העם היהודי כולו לא הוכן למעשה כזה.
המחתרת זכתה להצלחה חלקית והיתה פופולרית מאד בציבור.
השב"כ התלבש על המחתרת והצליח בדרכי עורמה להפיל אותה ולהרשיע בתכסיסים לא חוקיים את משתתפיה.
למשל השב"כ זייף הודאות,פתקים,מסרים שקריים ואנשים שראו את בני משפחתם וידידהם ורצו להצילם נפלו בפח.
תוצאת לוואי שלילית אחת היתה התעוורותו של חבלן צה"ל,דרוזי בשם חירבאווי בנסיון לפירוק הפצצה.
אנשי המחתרת התנצלו בפניו ובפני משפחתו.
למעט המחתרת היו מעשי יחידים כמו חייל גולני דוד בן שימול שירה טיל לאו על אוטובוס ערבי.
חגי סגל ממייסדי ערוץ 7 הביע חרטה ואמר שטעה בהצטרפותו למחרת.
יהודה עציון טען שהשעה עדיין לא בשלה להורדת המסגדים ויש להתחיל בחינוך העם לשם כך.
כתוצאה מפעילות המחתרת היתה ירידה דרסטית בפיגועים.
השמאלנים טענו שעצורי המחתרת זוכים ליחס חיובי אבל הסוהרים פשוט היו בעדם וכך לקחו אותם לים.
בסופו של דבר הם קיבלו חנינה בלחץ גדול מאד של הימין וחברי הכנסת שלו.
עלילת המחתרת מפורטת בספרו המצויין של חגי סגל:"אחים יקרים".
