"הנאצים התירו לתנועת בית"ר להמשיך בפעילותה הרגילה: אספות, כינוסים, חגיגות, טיולים, מחנות קיץ, אימוני ספורט, הכשרה חקלאית ושייט. הם גם התירו לה לפרסם עלונים משוכפלים לאין ספור ובהם מאמרים ציוניים ששידרו נימה לאומנית, כמו פאשיסטית, ברוח הימים ההם. עלוני הבית"רים בגרמניה התרכזו בנעשה בארת ישראל. הלהט שעלה מהם כוון נגד האנגלים והערבים והשמאל בתנועה הציונית, תוך התרפקות על גיבורי העבר היהודי - מיהודה המכבי ועד יוסף טרומפלדור. אין בהם רמז למצב בגרמניה. לבד מזאת דמו מאוד לעלוני הנוער הגרמני. ז'בוטינסקי קבל כי ההיטלריזם עושה רושם רב על הבית"רים וגינה את הדבר... בית"ר פעלה גם באוסטריה: אנשיה המשכיו בפעילותם לאחר שסופחה לרייך השלישי. בתוך כך קיימו מגעים שוטפים עם נציגי הגסטאפו ואף עם אדולף אייכמן. הם שלחו למשטרה החשאית הגרמנית תזכיר ובו הציעו את שירותיהם לארגון הגירתם של יהודי אוסטריה. ההנחה היתה שיש זהות אינטרסים בין הנאצים לבית"ר".
מתוך: תום שגב, המיליון השביעי, כתר: ירושלים, 1992: עמוד 28
