מר"ץ תומכת במדינת כל אזרחיה.
מותר לתמוך במדינה יהודית אבל לפי הכרזת העצמאות אין להפלות את הערבים וזאת הסתירה כי אם אנו חפצים במדינה דמוקרטית יכול להיות כאן רוב ערבי הסותר מדינה יהודית וזהו שורש הבעיה.
ישראל היא מדינת העם היהודי אין זאת אומרת לפי הכרזת העצמאות שלא יכולים לגור בה ערבים וגורסת שיוויון לערבים.
ברגע שגירשו יהודים לפי חוק פינוי פיצוי אפשר לגרש ערבים וזאת הטענה של מרזל וקליינר.
כלומר מעז יצא מתוק וגירוש תושבי גוש קטיף יביא ללגטימציה של עידוד הגירה ערבית המונית.
כי ממה נפשך?אם מותר ורצוי לגרש יהודים אז גם מותר ורצוי לגרש ערבים כי ערבים שוים ליהודים לפי החוק הישראלי.
אז למה פסלו את כ"ך כי היא דוגלת בגירוש ללא פיצוי כספי.
בארה"ב למשל מותר לגרש תושב אם נאמר ביתו על מקום שמתוכננת שם מסילת רכבת או בניין רב קומות אבל מאחר שלאדם יש זכויות יש לפצותו כספית.בישראל החוק דומה ותושב יפו שביתו נהרס ונבנה שם רב קומות פוצה כספית.
אסור לנו לומר שאנו מגרשים ערבים בגלל גזעם או דתם כי אז נחשב כגזענים ונוצא מחוץ לחוק כמו כ"ך אבל מותר לנו לעודד הגירה ערבית המונית משיקולים של הסכם מדיני,שלום וכו' והדוגמא היא תושבי ימית שפוצו בידי המדינה.
הראשון שדיבר על עידוד הגירה המונית באמצעים כלכלים היה זאב זבוטינסקי ב1921 וקליינר שתנועתו חירות הסתמכה על זבוטינסקי אימץ עקרון ריבזיוניסטי זה ומרזל שרץ עם קליינר העתיק את מצעו מילה במילה.
מצע חירות וחזית מקובל על ראש תנועתנו חיים בן פסח.
זבוטינסקי עצמו דגל בשיוויון זכויות לערבים ואמר שאין בעיה שיהיה סגן ראש ממשלה ערבי אבל התנה זאת בנאמנות למדינה דה עקא טען זבוטינסקי הערבים אינם נאמנים למדינה ולא ניתן לקנות את נאמנותם בכסף ולכן יש ליצור תנאים שיעודדו ערבים לעזוב את המדינה.
בן גוריון עשה טרנספר בכוח,גירש ערבים ב1948 והרג אותם בכדי להקים את המדינה.
הטעות הגדולה נעשתה ב1967 ואז במקום גירוש ערבים נתן משה דיין את מפתחות הר הבית לוקף המוסלמי.
כלומר נתקענו כיום עם מליוני ערבים ששונאים אותנו ואין לנו כסף לשלם להם שיעזבו.
