לא דיברתי על כפייה דתית, שאלתי למה אתם בוחרים אילו מצוות מהתורה לקיים ואילו לא.
אני לא חושב שיש עוד מקור שיכול להעיד על זכותו של העם היהודי לקבל את א"י מלבד התורה.
התורה היא דבר שלם ונועדה לבני אדם ואי אפשר להגיד אני לא יכול לקיים את כל הנאמר בה.
בס"ד
מה זאת אומרת "אי אפשר להגיד אני לא יכול לקיים את כל הנאמר בה"?! אולי אתה גם תעביר ביקורת על דוד המלך ע"ה שחטא בעריות ושלמה המלך ע"ה שמתוך כוונה טובה חשב "ארבה ולא אסור" ובכל זאת נכשל? מה שחשוב הוא הכוונה וההשתדלות. אף אחד אינו מושלם. הרבה יהודים יקרים ואידאליסטים שלא הניחו ולא מניחים תפילין הקריבו ומקריבים את חייהם עבורך ועבור כולנו, כדי שאתה תשב ותניח תפילין בשקט ובשלווה. קיום תרי"ג מצוות בשלמות עבור רוב היהודים אינו יעד בר השגה אלא אידאל שאליו צריך לשאוף. ב"ה, אני מניח תפילין באופן קבוע כבר חודשים רבים, אולם אני נכשל במצוות אחרות. אולי אכן רוב חברי הפורום אינם מניחים תפילין באופן קבוע (לא בדקתי, וזה לא מעניין אותי), אולם בניגוד לשמאלנים, הם לא ינסו להצדיק את עצמם, אלא הם יודו, "כן, אתה צודק, זה לא בסדר, אנחנו משתדלים, מתחזקים באמונה, ובע"ה בקרוב נניח תפילין באופן קבוע", וזה ההבדל בין יהודים אמוניים לבין שמאלנים. אתה חושב שזה שהרפורמים מסלפי היהדות בארה"ב מניחים תפילין מקנה להם איזושהי זכות?! אתה חושב שחרדי גלותי שחי בברוקלין ומניח תפילין באופן קבוע, ובו-זמנית נוסע לבתי-זונות ולא טורח אפילו להסוות את זהותו היהודית, או שמפקיע מחירים ומשחק משחקים מלוכלכים בעסקיו עם גוים, ובכך מאמת את הסטראוטיפ של הז'יד רודף הבצע --- אתה חושב שהתפילין שלו מקנים לו זכות?! מי חוטא יותר, זה שמניח תפילין בבוקר וקורא קריאת שמע (שמהווה חידוש יומי של הברית והצהרת כוונות לעמוד בתנאיה) ולאחר מכן כל פעולותיו במשך היום מהוות ניגוד מוחלט, חילול השם (במיוחד אם הוא בגלות והוא מתלבש בצורה שלא ניתן לטעות לגבי זהותו היהודית) והפרה של קריאת שמע שקרא בבוקר, או זה שאינו מניח תפילין מכיוון שמפריעה לו הצביעות בעניין של הידיעה מראש שהוא לא יוכל לקיים, או שאולי הוא אינו מוכן נפשית כרגע לקיים, "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך", אך מצד שני חזותו החיצונית אינה מעידה על זהותו היהודית (ובכך מקטין את הסיכוי לחילול השם), והוא מתנהג ביושר ובתמימות עם יהודים ועם גוים?
במדרגתך הנוכחית, אין לך שום זכות להעביר ביקורת, בטח שלא על יהודים אידאליסטים שעושים את צעדיהם הראשונים לקראת קבלת עול מלכות שמיים, יהודים שעבורם תהליך התשובה קשה ורצוף אתגרים ונסיונות, יהודים שלומדים את מה שיהודים אחרים שנולדו לתוך משפחות דתיות זכו לקבל מילדות ועבורם הפך לטבע שני בלי מאמץ מיוחד מצידם. כשתקבל הסמכה להיות רב, אז
אולי תהיה לך הרשות לדבר, וגם אז תחול עליך החובה ללמד זכות על בני עמך (שאינם ערב רב), ולקרב יהודים אחרים
בדרכי נועם.
