שאלה לחיים ולכל שאר חברי הפורום: הספורנו, מרד בר-כוזיבא ו"כהניזם"

[דוקא_כך]

בס"ד


פירוש ספורנו לבראשית לג:א-ד מציג את רבי עקיבא ומורדי בית-שני באור שלילי:

פסוק א
וְעִמּו אַרְבַּע מֵאות אִישׁ. שֶׁלּא הִתְכַּפְּרוּ פָּנָיו בַּמִּנְחָה.

פסוק ד
וַיָּרָץ עֵשָׂו. נֶהְפַּךְ לִבּו כְּמו רֶגַע בְּהַכְנָעותָיו שֶׁל יַעֲקב. כְּעִנְיָנֵנוּ בַּגָּלוּת עִם בְּנֵי עֵשָׂו הָאומֵר בְּגָבְהו "מִי יורִידֵנִי אֶרֶץ" (על פי עובדיה א, ג), וְהורָה שֶׁנִּהְיֶה נִמְלָטִים מִיַּד חֶרֶב גַּאֲוָתו בְּהַכְנָעָה וּמִנְחָה, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה שֶׁאֲחִיָּה הַשִּׁילונִי קִלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל בְּקָנֶה הַנִּכְנָע לְכָל הָרוּחות (תענית כ, א). הֵן לוּ עָשׂוּ כֵּן בִּרְיונֵי בַּיִת שֵׁנִי לא הָיָה נֶחֱרָב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, כְּמו שֶׁהֵעִיד רַבָּן יוחָנָן בֶּן זַכַּאי בְּאָמְרו "בִּרְיונֵי דְּאִית בָּן לא שַׁבְקִינָן" (גיטין נו, ב).

אז נכון, רשמית אנחנו כבר לא בגלות (או לפחות לא אמורים להיות בגלות), יש ב"ה מדינה וצבא, יש ריבונות (או לפחות אמורה להיות ריבונות), ויד ישראל חזקה, כפי שחזר ואמר פעמים רבות מו"ר הרה"ג מאיר כהנא זצוק"ל הי"ד.  ובכל זאת, בעוד שלכולי עלמא אנחנו חיים בתקופה של אתחלתא דגאולה, ישנם תלמידי חכמים רבים שסבורים שעדיין יש לפייס את עשו וישמעאל בהכנעה ובמנחה, היינו שטחים תמורת "שלום", מפני שתלמידי חכמים אלו מאמינים שעם ישראל עדיין קטני אמונה, וכתוצאה מכך חלשים בעולם המעשה, מסתמכים על זכות אבות ונתונים לחסדי הגוים.  שאלה: אילו הרב הגאון עובדיה ספורנו היה חי בתקופתנו, האם הוא היה סבור שה"כהניסטים" הם בריוני אתחלתא דגאולה (כפי שרבי עקיבא וחבריו היו "בריוני בית שני") או שהוא היה "כהניסט" בעצמו?

[oferst]

בית שני נחרב בגלל בריוני בית שני?האם הוא לא נחרב בגלל שנאת חינם?

לעתים, אנחנו מוצאים סיבה למשהו שקרה, וחושבים שזו הסיבה האמיתית - אבל בעצם זו אינה הסיבה האמיתית, וכדי למצוא את הסיבה האמיתית יש לפשפש במעשינו.

[hebraic]

לפי דעתי הצנועה :

ראשית הרב עובדיה ספורנו זצ"ל לא מדבר כאן כלל על מרד בר כוכבא, ורבי עקיבא עליו השלום
אלא על ימי המרד הגדול עצמו  (שרק לאחריו היה מרד בר כוכבא)  .
בקשר ל"בריונים" של בית שני, ייתכן שאין בכלל סתירה בין הציטוט שהבית השני נחשב בעבור שנאת חינם - לבין עניין ה"בריונים" שכן כל מי שקרא על אותה תקופה, יודע שהצדדים הלוחמים , חלקם רבו אחד נגד השני (מלחמה ממש) ,ושנאו אחד את השני , ואפילו בזמן שהרומאים היו בשערי ירושלים - הם רבו אחד עם השני בתוך ירושלים הנצורה , כשלפרקים הרומאים ניסו להלחם והם עזבו את הריבים האישיים והתפנו להלחם ברומאים , הרומאים לפי יוספוס אף ניצלו את מצב זה ונתנו לצדדים הניצים לריב ביניהם כדי שזה יקל עליהם את מלאכת הכיבוש (פחות מגינים)

עקרונית בימי בית שני היו שתי קבוצות מרכזיות, המתונים (כגון יוספוס פלביוס) , והקיצונים 
לכתחילה , היהודים שגירשו את הרומאים והשיגו את הנצחון הראשון היו הקיצונים , לאחר מכן ,המתונים "השתלטו" על העסק, שלחו את הקיצונים לשמור על הגבולות הנידחים, וחילקו בינהם את הארגון על שמירה על המקומות המרכזיים וההתכוננות "למלחמה" הענקית שידעו שתגיע בתגובה מהצד הרומאי על ההשפלה שהם ספגו .

המתונים חלקם ממש הזניחו את העניין ולא ממש ביצרו את שטחי השליטה שלהם כראוי , מה שגרם לרומאים קלות יתירה לכבוש חלק מן השטחים, ייתכן שאף חלקם לא היו מעוניינים כלל במלחמה (כגון יוספוס) שהעריכו את הרומאים והיו מאד מתונים ,והעדיפו לשמר את ההישגים בצורה דיפלומטית

כשהרומאים הגיעו לירושלים , התקבצו כל הלוחמים להגן עליה - ורבו אחד עם השני , היו כמה קבוצות זאת אומרת, והיו נלחמים ממש אחד נגד השני ושונאים אחד את זה ,קבוצה אחת אף שרפה את ה"עמוד שדרה" של המצור , החיטה הרבה שנאגרה בירושלים בשביל ימי מצור . וגרמו לכך שהעם התקשה מאד לעמוד במצור כי היה מנותק ממקור מזון אחר על ידי המצור. כך שזה לא מוגזם לתארם כ"ביריונים" אפילו אם המטרה הכללית שלהם (לשחרר את כל ארץ ישראל משליטה גוית ולהחזיר שלטון יהודי לארץ) הייתה טובה .  ואף לא מוגזם לתאר אותם כ"שונאי חינם" , שכן שנאו את איש את אחיו ממש ,למרות שהייתה להם מטרה מוצהרת דומה