בס"ד
"
טוב למות בעד ארצנו", אמר טרומפלדור רגע לפני שמסר את חייו לארץ ישראל, משוש חייו.
מהי טיבה של הקרבה אני תוהה?!
אדם כטרומפלדור שאת מרבית חייו לחם בכדי ליישב עמו בארצו, דאגה כנה לדורות הבאים, האין זו הקרבה עילאית, כמעט על אנושית?
הציניקנים, אוי אותם ציניקנים, הם יאמרו:" בתהילת עולמים חפץ ואף קיבל, תהילה אינסופית שווה הרבה יותר ממספר נשימות בזויות של בן אנוש פשוט".
שרידי עם נטול חרבות ומוכה מהלומות, בקבוצות הם מתגודדים ועל ארצם הם נלחמים.
נשקם הם אוחזים ומחתרת מקימים, את חייהם בשמחה הם מסכנים, האידיאל הוא לטובת כולם , לטובת העם.
איש למען שכנו ייהרג, אישה למען חברתה תיכלא.
למכלאות הם נלקחו, אל הגרדום הם נשלחו, כל הדרך אל סופם את שיר עמם הם פיזמו.
הלא זוהי אותה הקרבה אידיאלית? תקופה של מסירות אלוהית?
הציניקנים כדרכם, "בברירת מחדל נוגע הדבר, בחבל ארץ רק להם מדובר.
שלטון בלעדי שלהם תוך סיכון חייהם במעט, עדיף בהרבה מחיים בטוחים כעבד נרצע".
קצין צבא את מדיו לובש וקסדתו על ראשו חובש, מבוא עוד יום של טיול בחיק הטרור הוא חושש.
כדור מעופף שורק עובר מצד אוזנו הימנית, מטען נפץ נגלה אל צד רגלו השמאלית.
את חייו הוא יחרף יום יום בחזית, למען עמו אשר בעורף השקט יושב תמידית.
האם סוף סוף זוהי הגדרתה של הקרבה אמיתית?
הציניקנים עיקשים בשלהם, "בשביל משכורת נפוחה ופנסיה מרובה, כבוד עולמי והערכה באומה, אף אנו את חיינו נחרף...".
אף בדורנו ישנם חלוצים, את ארצנו הם מיישבים. את מרבית יומם תורמים מדאגה לעם.
בעת סכנה לארצנו ואף לעמו, הם, "נערי הכבישים" את הדרכים חוסמים, לכלא הם בגאון הולכים ועל המכאובים הם עוד מברכים.
"לעם ישראל וארצו הכל נעשה", הם אומרים,ריח האידיאל שולט באוויר, האם בזו תכלית ההקרבה?
הציניקנים את תשובתם אף כעת אינם מחסירים ואומרים: "המניע ברור לכל, לחצים חברתיים ופופולריות בחברתם נוגעים בכל, א"כ מדוע שלא יקריבו?"
אינטרסים כך נראה, הם נמצאים בכל מקום נגלה...
קם אדם, ואת דמו הניח כזבח למען האומה על מזבח החיים.
את חייו הוא לא החשיב, חיי עמו הוא העדיף.
תהילה ידע מראש שלא תובטח לו, חירוף וגידוף אינסופי תהיה מנת חלקו.
אך עדיין את חייו לא ספר, בחיי עמו הוא בשמחה בחר.
לבסוף הזבח לא הוקרב כמצופה, הוא שרד את המאורע כנגד הנראה.
את חייו הוא ימשיך לסבול, תיעוב ומיאוס יהיו שארית ימיו במכלול.
לטובת האומה, משאו על גבו ישא ללא כל תמורה, ששכל בן התמותה יכול להבין במחשבה.
מוכרח שזוהי הגדרתה של הקרבה אידיאלית, הקרבה שבסיועה תיבחנה האמונה ואף האהבה.
הציניקנים היכן הם? מסתבר שהם אינם, מפאת חסרון תשובתם.
אז מדוע אנו רחוקים כל כך מלקבל, את מה שהציניקנים הגדולים הסכימו מזמן כבר לעכל?!
