בס"ד

שוב ישראל עוזרת לאויבים המוסלמים המסוכנים ביותר שיש לנו.

יש לפחות שלושה צדדים במלחמה בסוריה: א. מחבלי המדינה האיסלאמית (דאעש); ב. תומכי איראן, רוסיה, משטר אסד וחיזבאללה; וג. מחבלים סונים שתומכים באחים המוסלמים ובארגוני טרור כמו אל קאעידה.

כ-ו-ל-ם בשלושת הצדדים שונאים אותנו ורוצים להשמיד את מדינת ישראל ועם ישראל. אין "מתונים" במלחמה הברברית הזאת.

אך ממשלת ישראל עוזרת למחבלים הסונים שנלחמים כדי להקים משטר של האחים המוסלמים ואל קאעידה בסוריה. ממש טירוף דעת. שולחים עזרה כל יום מישראל למחבלים הסונים.

אז מה היינו אנו עושים לגבי סוריה? לא היינו מתערבים. תנו לאויבים שלנו להרוג אחד את השני.

יתרה מזו, לא היינו עוזרים למחבלים הסונים של "צבא סוריה החופשית" שתומכים באל קאעידה. דוברי "צבא סוריה החופשית" טוענים שדאעש ואנשי אסד הם "סוכני היאהודים" – ולמרות זאת, ישראל עוזרת ל"צבא סוריה החופשית".

הנה מאמר מהאתר הבוגדני NRG:

עוקף אסד: 'מאות חבילות עוברות מישראל לסוריה כל יום'

מוטי כהנא, איש העסקים הישראלי-אמריקני שדווקא הטרגדיה הסורית בוערת בעצמותיו, שוב כאן. חצי שנה לאחר שסיפר בראיון למקור ראשון ו-nrg על התוכנית להקמת "אזור בטוח" בגולן הסורי, גייס ארגון "עמליה" שהקים תרומות בהיקף שמאפשר משלוח של מאות חבילות מזון מדי יום לתושבים בגולן הסורי ולארגון המורדים "צבא סוריה החופשית".

החבילות נשלחות בתאום עם צה"ל, אבל כהנא מסרב לפרט איך בדיוק. זה לא הדבר היחיד שכהנא "לא יכול לפרט" כלשונו: ב"עמליה", קצת כמו המורדים בסוריה, עובדים מתחת לרדאר, ובחודשים האחרונים יש למדינות רבות רדארים אצל שכנתנו מצפון.

חבילות הסיוע אגב, נקנו בישראל. "לפני חמש שנים מוצרים מישראל היו יכולים להוות בעיה בסוריה", הוא מסביר בעברית מתובלת באנגלית, "אבל מזמן זה כבר לא issue בסוריה. מה גם, שעל הדרך אני מסייע גם לישראל". את המימון לחבילות מקבלת "עמליה" מתורמים מרחבי העולם, רבים מהם יהודים. התורמים מקבלים כוס ממותגת של "עמליה" עם דגל של צבא סוריה החופשית.

"על פי התוכנית שאנחנו מקדמים, באזור שנקים יוכלו פליטים סורים לקבל סיוע הומניטרי, לבחור מועצה דמוקרטית משלהם ולהקים גוף משילות עצמאי מקומי שיהיה אור ותקווה לסוריה כולה", הוא אמר בפברואר למקור ראשון ו-nrg. "מדובר באזור מוגדר, והעברנו את התוכניות לגורמים ישראליים בכירים. אנחנו מדברים בשלב הראשוני על אזור מוגן, שימוקם לרוחב עשרה קילומטרים מהגבול הישראלי מזרחה, ולאורך 20 קילומטרים מקוניטרה דרומה.

הכוונה היא לא לבנות אוהלים כמו שרואים בתמונות מטורקיה ומירדן, אלא להשתמש בתשתית של הכפרים הקיימים ולהביא לשם את הפליטים שיוכלו לקבל עזרה. ישנם כעשרים כפרים מקומיים שיכולים לאכלס בשלב הראשוני כמה עשרות אלפי פליטים, ובשלבים הבאים גם מאות אלפים. אנחנו ניתן את המעטפת ההומניטרית, והם יהיו אחראים לגורלם. האוכלוסייה שתגיע למקום תהיה מורכבת מ-80 אחוז ילדים ונשים, ו-20 אחוז פצועים. הם יבחרו נציגים, יגנו בעצמם על הגבולות ויוכלו לשמור על חייהם".