בס"ד

אילו לא היינו מקבלים "סיוע צבאי" מארה"ב, כל זה לא היה קורה. כי היינו מייצרים את הנשק שלנו בארץ ישראל במקום להתחנן בפני אנטישמיים כמו ברק חוסיין אובמה.

ממאמר של ערוץ 2 הבוגדני:

משלחת עתירת בזבוזים ותפקידים מגוחכים – ואנחנו משלמים: כבר שנים שידוע במשרד הביטחון שהרילוקישן הכי "שווה" שאפשר לקבל הוא לניו יורק, למשלחת הרכש העשירה, עתירת התקציב והבזבזנית. בבניין אחד במנהטן יושבים 130 עובדי המשלחת, 26 מהם שליחים – עלות כל שליח מיליון שקלים בשנה.

"מדובר על קונסול שבא עם המשפחה, שמשלמים לו דירה שהיא דירה משודרגת, שבטח בסביבות 5,000-6,000 דולר בחודש אם לא יותר. צריך לשלם לו בתי ספר פרטיים לכל הילדים, זה ארבעים אלף דולר בשנה לכל ילד, קונטיינרים, עניינים, הוצאות, טיסות לארץ פעם בשנה, זה המון כסף".

שאר העובדים הם עובדי עמ"י – עובדים מקומיים ישראלים בהם עובדי קבלן שהגיעו מישראל, בהם המדינה משקיעה הרבה פחות – רק שישית מהסכום. בסך הכל משלחת הרכש הביטחוני עולה לנו 61 מיליון שקל בשנה.

משגיח למשקה העציצים – וגורס מסמכים

על מה בין היתר אנחנו משלמים? יש גם משרות שיש להם הצדקה ביטחונית, כמו מקרים של מישהו שצריך ללוות מנקים או משקי עציצים. מגיע מישהו עם מזלף שמשקה עציצים, בגלל שאי אפשר לתת לו להסתובב חופשי במשלחת אז ממנים לו מישהי שישמור עליו. אפשר להגיד שזה התפקיד של אותו אדם בניו יורק.

"היה בן אדם אחד שהתפקיד שלו לשמור על המנקים, היו מנקים היספניים שהיה צריך לשמור עליהם, אז הוא היה הולך אחריהם עם עיתון", מספר י', קניין לשעבר במשלחת הרכש לניו יורק. "הם היו מנקים והוא היה יושב בצד, קורא עיתון. הם היו עוברים לצד השני של הקומה, הוא היה עובר וקורא עיתון בצד השני של הקומה".

"זו למעשה הייתה העבודה שלו שם. הוא הגיע ממשרד הביטחון בארץ. הוא עבד במשרד הביטחון בארץ והוא הגיע לשם. אני לא יודע באיזה תנאי שכר היה אם קיבל תנאים של שליח או עמ"י אבל כך או כך – לא באמת היה צריך אותו שם". "חלק גדול מהשליחים לא באמת עובדים שם. אפשר לקרוא ספרים ולהעביר את הזמן איך שרוצים", מתאר י'.

וזה לא נגמר שם: "יש מישהו שכל הזמן גורס דברים, במקום שיביאו מכונה – הביאו מישהו שיגרוס את הניירות, בן של עובד משרד הביטחון. הוא מילא את התפקיד הזה עד לפני שנתיים. היום, אשתו של אחד השליחים, גורסת את הנייר".

קרובי משפחה ניגשים למכרז על התפקידים במשלחת ו"מסומנים"

הקומבינה הזו של קרובי משפחה של עובדי משרד ביטחון שמועסקים בתשלום במשלחת היוקרתית היא ממש לא יוצאת דופן. באגף השיקום של המשלחת בניו יורק עובדת אשתו של ראש המשלחת, אהרון מרמרוש, יחד עם נשותיהם של שני סגניו.

גם שני בניו של מי ששימש כראש החטיבה לרכש עבור חיל האוויר עבדו במשלחת בתקופות שונות – וגם הבנים של מי שהיו ראש חטיבת כוח אדם, ראש חטיבת מודיעין ותקשוב וראש חטיבת רכש יבשה עבדו בבניין.

באופן רשמי מתנהלים מכרזים עבור כל תפקיד במשלחת, בפועל הטפסים של אותם קרובי משפחה מסומנים. האחראית על היונים מקפידה לציין את הקרבה המשפחתית על הטופס לפני שהיא מעבירה אותו לממונים. כשזו המציאות, איך אפשר להתפלא כשגם איכות העבודה נפגעת.

"היינו בחלק ממשא ומתן על מערכות הקשר וגם מערכות אופטיקה", מספר ג', קניין לשעבר במשלחת הרכש לניו יורק. "השליח פשוט לא ידע על מה מדובר ועשה מעצמו צחוק. הוא לא ידע וניסה להגיד כאילו הוא יודע, באנגלית קלוקלת. בסוף, לא הורדנו שקל במשא ומתן – למרות שאפשר היה להוריד".

"התוצאה הסופית היא שנגרם הפסד כספי למדינה, כי ברגע שאתה מצליח למצות את המשא ומתן מצד המדינה, אתה מפסיד כסף".

"רוב העסקאות לא מבוצעות פנים אל פנים, הן ממוחשבות לחלוטין", טוענים עובדים בעבר. "חלק מהמכרזים הם בכלל דיגיטליים ואפילו לא צריך לשלוח מייל, כמו איביי. האנשים רק צריכים לשבת מול מחשב ולהזין את הפריטים האלה".